אמנת האו״ם בדבר זכויות הילד אומצה על ידי העצרת הכללית של האו״ם בנובמבר 1989. מדינת ישראל אשררה את האמנה בשנת 1991. האמנה מבטאת הכרה בכך שילדים הם בני אדם בעלי זכויות בהווה, ובשל גילם והתפתחותם הם זכאים גם להגנה ולתנאים שיאפשרו להם לגדול ולהתפתח.

מי נחשב ילד?

על פי האמנה, ילד הוא כל אדם מתחת לגיל שמונה עשרה, אלא אם הדין החל עליו קובע גיל בגרות מוקדם יותר. הזכויות באמנה חלות על ילדים הנמצאים בתחום שיפוטה של המדינה, ללא אפליה.

העקרונות המרכזיים

האמנה כוללת מכלול רחב של זכויות הנוגעות לכל תחומי החיים של ילדים. אפשר להבין את רוח האמנה דרך כמה עקרונות מרכזיים המלווים את יישומה.

• שוויון ואי־אפליה — הזכויות חלות על כל ילד וילדה ללא הבחנה פסולה.
• טובת הילד — בהחלטות הנוגעות לילדים יש לתת משקל מרכזי לטובתם.
• חיים והתפתחות — לילדים הזכות לתנאים המאפשרים התפתחות גופנית, רגשית, חברתית וחינוכית.
• השתתפות והזכות להישמע — לילדים הזכות להביע עמדה בעניינים הנוגעים להם, בהתאם לגילם ולמידת בגרותם.

האמנה בישראל

אשרור האמנה על ידי מדינת ישראל בשנת 1991 ביטא מחויבות לקידום עקרונותיה ולהגנה רחבה על ילדים. יישום האמנה אינו מסתכם בהכרת נוסח הזכויות: הוא כולל גם יידוע ילדים בזכויותיהם וחינוך לאחריות האישית והחברתית הכרוכה במימושן.

יום זכויות הילד

ב־20 בנובמבר מצוין יום זכויות הילד הבינלאומי, ביום השנה לאימוץ האמנה בשנת 1989. זהו מועד מתאים להיכרות מחודשת עם עקרונות האמנה, לשיח עם ילדים ובני נוער ולבחינת הדרך שבה הזכויות באות לידי ביטוי בחברה ובמערכת החינוך.