אגף בכיר לארגון לימודים האמנות בגיל הרך כזכות בסיסית להתפתחות טובה בן-ארי רקע

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד התקבלה על ידי האו"ם בנובמבר 1989ונכנסה לתוקף בספטמבר.1990ההכרה הרחבה לה זכתה אמנה זו מחזקת את תוקפה והופכת אותה לסטנדרט בינלאומי מקובל. ישראל חתמה על האמנה ב 1990ואשררה אותה ב.1991האמנה מבטיחה לילדים קשת רחבה של זכויות אקטיביות -אזרחיות, פוליטיות, חברתיות, כלכליות ותרבותיות. הזכויות ניתנות לכל ילד/ה כדי להבטיח את זכויותיו כאדם עכשיו בהווה חייו. הענקה זו מהווה את הבסיס לחברה אזרחית ראויה בעתיד.

האמנה מהווה סטנדרט בינלאומי בעיקר בחינוך שתוצאות יישומה נשקפות אף מהמבחנים הבינלאומיים. מימוש זכויות הילדים הם בסיס למדיניות חינוכית רחבה ומשמעותית אצלנו, הזכויות אף מוגנות בחוזרי מנכל ובתפזורת בחוקים שונים, בחלקן כנגזרת לזכויות אדם ואזרח ובחלקן באופן מיוחד לילדים. בצד הזכויות מחנכים אנו ללקיחת אחריות ומחויבויות בהלימה לגיל הילד ולמידת התפתחותו ובגרותו.

זכויות ולהיות

פיתוחן של גישות למימוש אמנת זכויות הילד מבקשות לעסוק בשאלות היסוד בפרשנותה של האמנה והתאמתה לתרבות הישראלית. מכלול הוראותיה עוסקים בזכות לשוויון, לחיים, להישרדות והתפתחות ובזכות להשתתפות. מימושן תלוי בכשרים המתפתחים, ועל המדינות גם לבחון גם את הצרכים ייחודיים של ילדים שונים ולהתאים את המענים לצרכיהם.

עיקרון החיים, ההתפתחות וההישרדות מעוגן בסעיפים 6 -5לאמנה. הזכות להישמע ולהשתתפות ()12-13 הדגש שלי הוא בזכות להתפתחות(סעיף )27המהווה מקור מהותי בתהליכי החינוך מאחר והילדים הם קבוצה המתפתחת לאורך שנים עד לבגרותם הזכות להתפתחות היא למעש זכות בסיסית1. ואמורה להיות בעלת ההשפעה הרחבה ביותר -לילדים אותם אנו מחנכים. התמיכה שלנו בהתפתחות שלהם. זכות זו- מחייבת את המדינה לפעולות רצופות ועקביות בתהליך ארוך והדרגתי. והמדינה היא-כולנו אנשי החינוך!

בשנת 0000חוקק חוק זכויות התלמיד, וכאן לראשונה הוכרה הזכות לחינוך לכל ילד/ה כזכות בסיסית. אמנת זכויות הילד נוגעת בכמה מסעיפיה בזכויות ללמוד ולהתחנך ע"י המדינה באמצעים העוסקים בפיתוח האישי ובהבנת תחומי התרבות והיצירה כבסיס לגדילתו של כל ילד, ובחלקן האחריות רחבה יותר. סטאטוס הילדות מוגדר עד גיל, 18על רקע זה בא עיקרון הכשרים המתפתחים(סעיף,)5מאחר והתהליך הוא אינדיבידואלי והחינוך הוא זכות יסוד שיהיה זמין וחינם לכל, מציינת האמנה "2: החינוך יכוון לפיתוח אישיות הילד, כישרונותיו ויכולתו הגופנית עד למיצויים המלא" כדי לקיים את כבודו כילד ולממש את המינימום בקיום רוחני ורגשי -חובה זו מגדירה את ההשפעה שלנו על חיי הילד בהווה ובעתיד.

הזכות לחינוך המעוגנת באמנה (בסעיפים ) 29 -28מחדדת את התהליך החינוכי להיותו איכותי ומותאם – שאחת ממטרותיו היא זכותו של הילד להשתתפות (סעיף )13בחיי התרבות והאמנות המופיע בסעיף. 31 סעיף 29מוסיף את החובה לחינוך ליצירתיות, חשיבה ביקורתית, כבוד לערכים תרבותיים ולתכנים תרבותיים 3. סעיף זה מדגיש את המימד איכותי מאחר והוא מכוון אותנו, שליחי המדינה, להעצמת כל

אגף בכיר לארגון לימודים ילד/ה ממקום העוצמה ההתפתחותי שלו ע"י תהליכים המטפחים את כישוריו, היצירותיות שבו ויכולת הלמידה שלו. במקביל לסעיף 4 2בחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג, הכתוב בסעיף..." 5לפתח את אישיותו של הילד והילדה, את יצירותיהם ואת כישרונותיהם השונים, למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם"... וסעיף 6בחוק מוסיף את ההכרח בפעילות תרבות ופנאי, תוך טיפוח סקרנות אינטלקטואלית וחיזוק המחשבה העצמית והיוזמה"5. הזכות לחינוך חינם אף מגשימה את עקרון בשוויון באפשרה לכל ילד/ללא התחשבות במעמד הוריהם או ביכולתם הכלכלית-לממש את היכולת והפוטנציאל הטמונים בהם( "... השופטת דורנר) " המדינות החברות יכבדו ויבטיחו"...

במבוא לאמנת זכויות הילד מציין הכתוב שהילד זכאי " לגדול באווירה של אושר, הבנה ואהבה לשם פיתוח אישיותו המלא וההרמוני" מה שמלמד על החשיבות למצוא כבר מגיל הגן את התמהיל הרצוי לילדים לבטא את רגשותיהם, תוך חינוכם לגבולות ברורים, שמירת כבודם של האחרים -ובשים לב למגבלות החברתיות והתרבותיות הנהוגות.

" המדינות החברות יכבדו ויבטיחו6 "... המינוח שנוקטת האמנה היא "החובה להבטיח" והכוונה שהמדינה חייבת לנקוט בצעדים אקטיביים וראויים כדי להבטיח את מימוש הזכויות שהאמנה מקנה. האמנה אף מחייבת את המדינה לסייע לילד במימוש כישוריו ולהימנע מלהפריע לו במימוש, אלא מאי, מצויין בסעיף 4 על המדינות להידרש "עד מירב המשאבים", קרי, המדינה חייבת לבצע התאמות ע"פ משאביה וע"פ הכלים המקצועיים העומדים לרשותה. טובת הילד מצביע על האינטרסים של הילד ש אנו אמורים לדאוג לזהותם ולממשם, במסגרת זו אנו מזהים את הצרכים של הילדים המוכרים ע"י החברה כהכרחיים, וחובה על המדינה לקיימם7. כך הן יוצרות את הבסיס להענקת זכויות וחירויות. ע"כ ניתן להכיר באינטרסים ובצרכים של הילד/ה כזכות אישית למכלול זכויותיו. והמדינה חייבת להעניק "עד מירב המשאבים" את הכלים הנדרשים לשם התפתחותם המלאה ואת הנגישות אליהם לכלל הילדים.

ילדים פועלים; רגשות ותחושות באים לידי ביטוי בשפת הגוף, בהתנהגות ולא רק בשיח, אחרים מסיקים על אישיותם ועל מצב רוחם מתוך ההתנהגות שלהם. הכושר ליצור הוא יכולת בסיסית הנתונה לכל בני האדם. ביטוי עצמי באמצעות האמנות היא צורך חינוכי לילדים מראשית דרכם בעולמינו. שפת האמנות מחליפה את המילולי ומעודדת התבוננות דרך נקודות יצירה מגוונות, מאפשרת פרשנות נוספת לסמלים המייצגים אצל ילדינו מציאויות. זוהי למעשה טיפוח כוח הרוח. מתקיימת יש מאין8. זוהי היצירה המשמעותית למחזור החיים של כל ילד/ה. זוהי שפה הדורשת תהליכי הבשלה, התבגרות ורציפות וחייבת ללוות את הילד מרגע נתון בו מתחיל להביע את עצמו ועד לבחירתו בכלים השונים להביע את מחשבותיו, כישרונותיו ורגשותיו בהתאם למידת התפתחותו ובגרותו. בפעילותם היוצרת של ילדים מתבטא עולמם הפנימי והחיצוני. לדוגמא, ידיעת מרכיבי השפה החזותית תעשיר את הילד/ה בדרכי הבעה ותעניק לו/לה כלים נוספים להחצין את מחשבותיו וחלומותיו, כמו גם לנכס לעצמם בתהליכי הלמידה גמישות מחשבתית, חשיבה יצירתית-כלים לחיים "9לקבל ולמסור מידע ורעיונות מכל סוג שהוא ללא התחשבות בגבולות, בעל פה, בכתב או בדפוס, בכל צורת אמנות (סעיף 13לאמנה). העשרת עולמם התרבותי יביאו לדרכי ביטוי נוספים שיסללו את הדרך "לפיתוח אישיות הילד וכישרונותיו "(סעיף )02ויסייעו בידיהם לפתח נקודות מבט שונות במרחב חברתי מוגן ומודרך, כצורכי יסוד, בצד פיתוח אמצעים להביע רגשות, רצונות, מאווים ואף ככלי תראפויטי לזיהוי פחדים וקשיים מחד ועיבוד הרגשות שהצטברו ושחרורם מאידך. מכאן שהתפתחות תרבותית סבירה תהווה מפתח לגיבוש תקין של זהות עצמית, דרך להתבוננות פנימית מתפתחת, לדימוי עצמי חיובי וראוי –לטובת הפרט ולטובת המדינה.

אגף בכיר לארגון לימודים הוכח שהעדפות ערכיות הן תוצאה של חינוך; התנועה והמחול מהווים נתבך בהתפתחות כל ילד/ה מאחר והם הבסיס לקשר בין כולנו באמצעות גופנו. זו הדרך המשותפת לכלל הילדים להביע את עצמם בעזרת תנועה10: שמחה, קשר, דאגה, כאבים, פחדים, וכו''... הילדים משתמשים בשפה הזו זמן רב בטרם הם מבינים את משמעות המילים או הצבעים. פיתוח האינטליגנציה התנועתית מחזק גם פעולות אקוטיות בתהליכי ההתפתחות המצריכות שליטה מוטורית ושימוש בגוף ככלי הבעה זמין, מהיר ואפשרי.

פעולות אלו ממקדות את דרכי הביטוי של הילד לדרכים לא מילוליות, כמו גם בהתחברות לצלילים וצבעים. יכולת התגובה ליצירת אמנות מפתחת את יכולתו של הילד להבעת דעות ובניית בחירות מותאמות. האמנה מדריכה אותנו לקדם את תהליך ההתפתחות החינוכי הזה מהגיל הרך כדי להעניק לילדים אמצעים מגוונים להביע עצמם בחופשיות: תנועה, מחול, ציור או צליל, ככל שיבחרו, ואף להתנסות ולחוש את חומרים שונים מבלי קשר לתוצר הסופי, בצד ההדרכה לעבוד ולעבד אותם ככלי לביטוי עצמי. כל תגובה שלנו המתייחסת לעבודת היצירה חייבת להיעשות בכוונה לתמוך בילד היוצר ולכוונו להתפתחות נוספת ביצירתו. אמצעים אלו מהווים שפה משמעותית באמצעותה מובעות חוויות אישיות או חברתיות, כחלק ממערכות יחסים או התחברות לחוויות רגשיות קודמות המבררות ומקדמות אותם בדרך לבניית אישיותם.

כל רעיונות היצירה, בכל תחום בו בוחר הילד/ה -זכאי/ת הילד/ה ללומדו ולהגנתו על ידנו, תוך התקדמות איטית אל מילוי משאביו ומיצוי יכולתו. זכויות אלו תכליתן גם לספק את התנאים לצמיחתו של הילד לבוגר עצמאי.

11אמצעי התקשורת הם אטרקטיביים וזמינים לילדים, פונים לחושים השונים ויוצרים זרם בלתי פוסק של משקפיים חברתיות מהם מושפעים הילדים. חשוב לזמן להם חינוך לאמנות הקולנוע כבר בראשית חייהם במוסדות החינוך-בגן. מה שהחל כבר בתוכניות הלימוד השונות בחינוך הקדם יסודי לפני כשנתיים. את מדורת השבט הקדמונית מייצגים היום הטלוויזיה והאינטרנט המפגישים "שונים" בתחומי עניין משותפים, ומאחר והמדיה מחדדת התייחסויות לזהותו האישית, החברתית, התרבותית והלאומית של ילדינו הצעירים, תפקידנו הוא לא רק לעצב מידעים ותכנים לחברת הילדים, אלא להיות מורי הדרך גם להורים ולקהילה להבנת אמנות הקולנוע לזרמיה, לחזק בם את אמצעי ההגנה נגד דימויים הפוגעים ברגשות הילדים, לכבד בעת כיסוי תקשורתי את זכות הילד לפרטיות (אמנה, סעיף )40להדריכם לעבד עם הילדים וההורים את תכני המדיה בבחינת "12המדיום הוא המסר", להביאם למצב בו ייעסקו תדיר גם במסרים המובאים במדיה דרך עיניים ביקורתיות ולא כצרכנים פאסיביים, כדי שיבחינו באשליה של תקשורת בינאישית איתם, ידעו לבקר סטריאוטיפים במדיה ויבדילו בין מציאות לבדיה. ראוי לקדם מיומנויות ביקורת כאשר זכויותיהם מופרות ולהלין בפני מבוגר/ת משמעותי בסביבתם.

רבי שלמה קרליבך: שירת הלב, ריקוד הנשמה

אגף בכיר לארגון לימודים 1דו"ח השופטת ס. רוטלוי, הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, משרד המשפטים כרך כללי עמ' 091 2אמנת זכויות הילד, תרגום לעברית, נוסח משרד המשפטים

3דו"ח השופטת ס. רוטלוי, הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, משרד המשפטים כרך כללי עמ' 78 4 חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג

5דו"ח השופטת ס. רוטלוי, הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, משרד המשפטים, כרך חינוך, עמ'224 6תמר מורג-עורכת, זכויות הילד והמשפט הישראלי, הוצאת רמות,2101עמוד 44 7תמר מורג-עורכת, זכויות הילד והמשפט הישראלי, הוצאת רמות 450-452,2101 8ג'וליה קמרון, דרך האמן, חכמת הלב,0997, עמ' 3 9 אמנת זכויות הילד, תרגום לעברית, נוסח משרד המשפטים 10אן קטנאך, עריכה, טיפול באמנויות, הוצאת אח,2118, עמ' 061-064 11טובה בן-ארי, יש לי חדשות בשבילכם, חוברת -כנס שדרות 2119

12מרשל מקלוהן, המדיום הוא המסר, בתוך: כספי, ד(. עורך), תקשורת המונים -מקראה, האוניברסיטה הפתוחה0995,