מורה אלמוני/ת יקר/ה,

גם את/ה היית פעם כמונו... לעיתים תוהים... וגם מרגיזים לעיתים מפטפטים... ולא מכינים שיעורים לעיתים סלחת.. לעיתים כאבת ואל המנהל אותנו שלחת וגם כשרצינו להסביר לא תמיד היית לידינו להאזין.

"... היה מה שהנך והסתכל היטב בילדים בשעה שניתן להם להיות מה שהם באמת. הסתכל ואל תדרוש, כי לא תכריח ילד ער וחריף שיהיה מרוכז ושקט; ילד חשדן וזועף לא יהיה גלוי-לב ומרבה שיחה; גאה ועקשן לא יהיה נוח להיכנע. ואתה בעצמך? אם לא ניחנת בהופעה נאה ובלב ברזל, לשווא תתאמץ להשקיט בקול רם את רעש החבורה. אם חיוך נעים לך ומבט סלחני – אל תדבר כלל: אפשר כי בעצמם יירגעו? מחפשים הם את דרכם שלהם. אל תדרוש מעצמך להיות כבר מחנך רציני ומבוגר... יש לך בעל ברית אשף – הנעורים"... יאנוש קורצ'אק,

"המורים לעולם הם כגון אלה: מהם מגוחכים בעינינו, מהם אינם אהובים עלינו, אך לאחר שנים, משאנו נזכרים בהם, ואי-אפשר שלא להיזכר בהם, אנו רואים אותם באורם הנכון, ולבנו שופע אליהם תודה ואהבה". מ. שלו, סוד אחיזת העיניים עמ',124עם עובד 1999

בואו נמצא את האור שלנו....

.1.2.3.4

.1.2.3.4

.1.2.3.4

.1.2.3.4

.1.2.3.4

.1.2.3

.1.2.3