"עדיף לחיות בחברה, אשר בה ההסכמה החברתית היא לא רק הבסיס לקיומה, אלא גם הבסיס להמשך קיומה ולפתרון בעיותיה.

עדיף לחיות בחברה, שההסכמה בה מחליפה את האלימות (המילולית או הפיזית).

עדיף לחיות בחברה, אשר תרבותה החברתית מבוססת על נכונות להבין את הצד האחר.

עדיף לחיות בחברה שבה החברתיות גוברת על הלעומתיות".

השופט אהרן ברק

חובה עלינו לראות כל מוסד חינוכי כבית חינוך, כהכנה ובבואה לחברה

דמוקרטית בה ילדים ומורים הם שווי זכויות והם חווי דמוקרטיה. שתי אוכלוסיות

אלו זקוקות לכבוד הדדי עד שימומשו זכויותיהם הלגיטימיות כבני אדם בוגרים .

לפני כל תוכנית לימודית, לפני כל חדשנות,חייבות להתקיים הסכמות-בכל מוסד חינוכי,

ביה"ס צריך לבטא את נוהגיו ביה"ס כחברה בזעיר אנפין: אחריות ליחסים בין

אישיים של אכפתיות רגישה ואוהדת לזולת והתייחסות הוגנת לכל אחד ואחת ,

אחריות להיבטים בטיחותיים, אסתטיים, ואקולוגיים של המבנים, החדרים והמרחבים

בבית הספר, רגישות לצרכים מיוחדים ולרווחה הרגשית של כל השותפים בקהילת

המוסד החינוכי (תלמידים,הורים מורים/גננות כאחד), מאחר והוא מפגיש "שונים" בתחומי עניין משותפים, ומכבד את כל זכויותיהם של חברי קהילת המוסד החינוכי ללא אפליה .

המציאות המשתנה מחייבת אותנו להתאים את עצמנו למערכות רבות של כללים

ונוהלים עלינו לחשוב ביחד ולהגדיר כללים כאלו מחדש במערכות היחסים שאנו

יוצרים במוסדות החינוך, על כן יש לפתח נוהלים הוגנים ורציונלים המשותפים

לכל מוסד חינוכי (הורים ,מורים/גננות , עובדים,תלמידים וכו'), להוביל

לפתרון במצבים בהם שוררת אי הבנה ו/או קונפליקטים באמצעות כלים דיאלוגים

דמוקרטיים. אחד הדוגמאות לתהליך המבוסס אמון ,הקשבה ונתינה הוא תהליך "בונים הסכמות" המהווה מנוף לקידום ההדברות, השיתוף וההסכמה.

התהליך מבוסס על מעורבות של נציגי הקבוצות והקהילות תוך פיתוח במות שיח

המעודדות אמון,ביטוי והבנה של צרכים, אכפתיות אנושית ומוסרית לצורך יצירת

הסכמות רחבות- לרווחתם של כל באי ביה"ס.

בונים הסכמות הוא תהליך של כניסה למערכות אנושיות שלא בהכרח רוצות

לחוות ניסיונות חיים בצוותא , איסוף מידע תקף על החוויות של האנשים במערכת,

מתן משוב למערכת אודות המידע שנאסף, על מנת להגביר את ההבנה של המערכת על

ידי חבריה. מטרת התהליך הארגוני היא לקבוע, על סמך ההבנה המשותפת את המערכת

הניהולית והתחשבות אמיתית לכל הפרטים בה ,לקבוצות, תוך בנייה בתהליך קודים

ערכיים שיובילו ללמידה משמעותית, אמפתיה וכבוד ביניהם.

א. תרבות של זכויות

לכל הילדים יש את כל הזכויות , וקולם ראוי להישמע !

בקרב אנשי החינוך, קיימת הסכמה על חשיבותו הגדולה של החינוך ליצירת תרבות של זכויות-אדם. חינוך שיספק כלים הן להעלאת המודעות לזכויותינו ולזכויות של אחרים.

שינוי תרבות כל מוסד חינוכי היא תנאי הכרחי לחינוך בתרבות של זכויות,

ועליו לעסוק בקביעות בנושאים ובמושגים הבאים: כבוד האדם, כיבוד כללי הצדק

הטבעי, חופש הדעה, הביטוי והביקורת, פיתוח אוריינות רב תרבותית,קבלת החלטות

בהליכים דמוקרטיים.

שינוי מעמדם של הילדים מ"אובייקט להגנה" ל "נושאי-זכויות",תוך השגת היעדים הקודמים - יצירת סביבה ותרבות של זכויות הרואה את ילדיה שותפים

פעילים בחיי החברה כנושאי-זכויות ובעלי אחריות, העצמת מורים/גננות ע"י

פתוח מנהיגות תוך העמדתם בראש תהליך השינוי, כסוכני-שינוי בקרב ההורים

ובקהילה וכמגשרים בין הילדים לביניהם, מכאן מתחיל התהליך לבניית יחסי אמון

בין מורים תלמידים והורים.

מורה המאמינה ביכולותיה למלא את השליחות תוכל לתת אמון בתלמידיה שאכן הם מסוגלים להצליח

בבחירה שלהם, תלמידים שמרגישים שניתן בהם אמון משדרים להוריהם ולסביבה על יכולותיהם,

ואלה יוצרים אמון בחינוך שלנו וברצון האמיתי להביא להצלחת כל ילד וילדה שלידינו.

מנהיגות חינוכית כזו מובילה יחסי אנוש מתוך רגישות ואכפתיות לצרכים השונים.

גישה זאת רואה באורח חיים כזה מגיל צעיר את החזון החינוכי המאחד את

החברה בישראל לגווניה ואת מערכת החינוך שלה.

ב. מטרות על :

1.יצירת ממשקים בין ארגון החינוכי להורים ותלמידים, בקבוצות מעורבות ע"מ ליצור מנהיגות בית ספרית / קהילתית, יצירת מעגלי השפעה חיוביים על התרבות הבית ספרית ועל חיי קהילת ביה"ס בכלל בתהליכי הידברות "בונים הסכמות".

2. פיתוח מיני-דגם של הסכמות משותפות- מנוף לקידום ההדברות , המעודד אמון,ביטוי והבנה של צרכים, לצורך יצירת הסכמות רחבות.

2.דאגה ליישום זכותם של כל באי ביה"ס לכבוד בחיי היום יום של בית הספר:

יישום זכותם של כל באי ביה"ס בנושאים כמו : קיום חירויות , הזכות לחופש הביטוי ,

הזכות להישמע , הזכות לדעת , זכויות הפרט , הזכות להגנה , הזכות לשיווין בין המינים

מניעת אפליה , זכות התלמידים להשתתפות אמיתית בהחלטות,

הזכות להיות נאהב ורצוי ומוערך הזכות לקבל יותר תמיכה (רגשית או קוגנטיבית) כדי להגיע

לשוויון ביחס לתלמידים אחרים במערכת , מניעת אלימות מילולית או פיזית הפוגעת בכבודם של באי ביה"ס ובשמם הטוב, וכו'.

ג.הטמעת כלים להידברות ארגונית שיטתית

1. לקיחת אחריות על עיצוב התנהגות ראויה במסגרת ביה"ס ומחוצה לו במעגלי החיים השונים . ( נתמך : מוסר,חוקי המדינה, חוזרי מנכ"ל וכו')

2. שיפור ופיתוח מיומנויות התקשורת של התלמידים בינם לבין עצמם ובינם לבין כל העוסקים בחינוכם.

3. פיתוח מנהיגות מקומית במיקוד על נתינה והשפעה

4. "בונים הסכמות" - דרכים להטמעת כלים להידברות ארגונית שיטתית בין מבוגרים לצעירים:

• קידום זכויות תלמידים כחלק מתפיסת החינוך להעצמת תלמידים ומורים
• הכרת מקורות התוקף הערכי והמשפטי של זכויות בכלל וזכויות תלמידים בפרט.
• העלאת מודעות לזכויות, חובות אישיים,חברתיים,קהילתיים ואחריותיות
• פיתוח כלים דיאלוגים להטמעת מערכת התנהגותית – עד אחרון המורים,

עד אחרון התלמידים

• קביעת כללים וקודים התנהגותיים של השותפים לתהליך ומוסכמים עליהם,

תוך אפשרות להתפתחות ועיצוב מחדש של הכללים לעיצוב מסגרות הפעולה

להסכמות.

• פיתוח מודעות והנחלת נקודת התייחסות שונה לתחום הקונפליקטים.
• רכישת מיומנויות לניהול מו"מ אינטגרטיבי ולהתמודדות במצבי קונפליקט.
• פיתוח אקלים בית ספרי סובלני ושיתופי – כתפיסת עולם וככלי מעשי.
• הבחנה ואבחנה בין הוראה ללמידה
• חיזוק מקומו של המורה- כמאפשר מתן זכות לאחרים: יחס של אכפתיות אנושית ,

פיתוח מערכת איזונים, כבוד הדדי ,אהדה,וסמכות שהיא תוצר של מקצועיות .

• בניית אתיקה מוסכמת לכל אחת מהקבוצות בהלימה לפילוסופיה הערכית-חינוכית של ביה"ס
• כלים מגוונים לפתרון מחלוקות- הוגנות מכוח הסכמה בין הצדדים

( "תרבות של זכויות " – rights culture בצד תהליכים מעצבי פתרונות

בהסכמות – consensual solutions )

• פיתוח מבנים להליך הוגן ברמת שיתוף משתנה במוסד החינוכי
• הרחבת הרפרטואר של המחנך בניהול ויישוב סכסוכים ובכלים של ניהול שיח.
• יצירת תשתית להטמעת תהליך בניית הסכמות בביה"ס ובקהילה.
• מקומם החברתי והמשפיע של נאמני זכויות: צעירים ומבוגרים ,כמועצה ציבורית שתעלה לסדר היום את הנושאים/דילמות החשובים בזמן אמת ותדון בהם בצורה מעמיקה והולמת, תוך מתן תשובות אלטרנטיביות ההולמות את האירוע.

5. יצירת סביבה לימודית שוויונית, שיש בה מקום לכל אחד ,ויש בה מסגרות מתאימות כדי להביע דעה, וכל אחד ראוי להישמע, כך תיווצר הרגשת שייכות.

6. העמקת מיומנויות של הגישה להקשבה ודיאלוג עם האחר בביה"ס ומחוצה לו.

פיתוח מיומנויות לראות את מה שחסר, לשמוע את מה שלא נאמר ולהרגיש מה שלא בוטא

7. מתן אפשרות להתאמת כלים יצירתיים לביטוי המצוקות האישיות והחברתיות של הילדים.

8. שימת דגש על רווחה הרגשית של כל השותפים בקהילת בית הספר (תלמידים ,מורים והורים כאחד), מאחר והמוסד החינוכי מפגיש "שונים" בתחומי עניין משותפים בהקשרים תרבותיים מגוונים, ומכבד את כל זכויותיהם של חברי קהילת המוסד .

9. שיפור ופיתוח מיומנויות התקשורת של התלמידים בינם לבין עצמם ובינם לבין המורים

וההורים.

10. היישום יתרחש מרמת בי"ס לרמה העירונית :

הקבוצה העירונית תהיה אחראית לבניית הסכמות ולבניית קוד אתי עירוני , להפצתו

וליישומו ייקבעו נהלי בירור,פניה,ייצוג ושימוע,ותהיה שותפה בקבלת החלטות ברמה

העירונית/מחוזית

• תרבות ערכית- בונה שייכות,מעורבות ,זכויות ואחריות,:

אזרחים מגלים צורך לקחת אחריות על מעשיהם,להשתתף בתהליכים אזרחיים

ולהשפיע על כך שקבלת החלטות תעשה כמענה על צרכי מגזרים רחבים ככל שאפשר.

הם מבקשים להתנדב ולהיות שותפים לתהליכים חברתיים ,כדי שההחלטות שיתקבלו

יביאו לאיכות חיים משתפת וטובה יותר .

מתוך דוח ועדת רוט לוי, -הדוח הכללי, עמוד: 292

תהליך "בונים הסכמות" הוא תנאי דמוקרטי לקיומו של כל הסדר, מושתת על

מעגלי הידברות בין כל הקבוצות המכילות את המוסד החינוכי , כאשר אמון,

אחריות הדדית ,נתינה וזכויות אדם הם הגורמים המאחדים אותם, כאשר שימת הדגש

עלה רווחה הרגשית של כל השותפים בקהילת המוסד החינוכי (תלמידים, הורים,

מורים,גננות,קהילה כאחד), מאחר והמוסד החינוכי מפגיש "שונים" בתחומי עניין

משותפים, ומכבד את כל זכויותיהם של חברי קהילת המוסד החינוכי .

ריבוי נקודות המבט התרבותיות, האמונה והאידיאולוגיות שאנו מצווים כיום

לכבד בנושא זכויות ,גוזר ריבוי של נקודות מבט מוסריות. הזכויות הם החומר

והלבנים שמהם בנויים כל הדיונים הקורים במפגשי ההסכמות בכלל בחיי היום יום

במוסדות החינוך.

אין כמעט מצבים של "שורה תחתונה" הרמטית ומוחלטת בהדברות על זכויות בין

הצדדים השונים שצריכים להעניק אותן זה לזה. זהו מצב של בניית הסכמות יחסית.

עוצמתו תהליך זה הוא בבניית הסכמות המקשרות את התלמידים, המורים, ההורים,

המנהלים ,צוות הפיקוח ואחרים לעבודת ביה"ס ויעדיו.

כל מי שנעשים שותפים אמיתיים בבניית הסכמות נהנים מתחושה של שייכות

,חשיבות ומשמעות אישית. לעבודתם תתווסף חיוניות משמעותית ותודעת זהות

מורחבת: זוהי הרגשה של השתייכות למשהו מיוחד. חיזוק תהליכים כאלה יוצרים

את הערכים המשותפים בביה"ס, בכל בי"ס.

יש לפתח את ההבנה כיצד ההיררכיה הניהולית מתפקדת וכיצד היא מתייחסת

למרוכבות של העבודה ואיך ניתן להשתמש בה להשיג את קידומם החברתי והלימודי

של התלמידים.

המורים וההנהלה הם מי שנושאים באחריות להתפתחות ארגונית-חינוכית בכל

תחומי החיים בבית הספר והם אלה הזקוקים לידע ולהבנה בתהליכים מערכתיים

הבונים הסכמות בחינוך .

עליהם להיות מוכנים ליטול וליישם מנהיגות – מתוך הבנה אחראית למניעים,

של עצמם ושל אחרים. כמו כן הם חייבים להתחשב בתהליכים שמתחת לפני השטח,

הסמויים והגלויים, שהם חלק בלתי נפרד מחיי ביה"ס.. ידע כזה ירחיב מאד את

הבנת התהליכים הללו וישפר את היכולת ליזום ולהוביל – באומץ, בחוכמה

ובאחריות.