בונים הסכמות בחינוך – המרכז הארצי לזכויות התלמיד.ה

" אֲשְׁרֵי הדוֹר שֶׁהַגְדוֹלִים נִשְׁמָעִין לִקְטָנִים וּמִתוֹךְ שֶׁהַגְדוֹלִים נִשְׁמָעִין לִקְטָנִים נוֹשְׂאִין קְטָנִים קַל וָחומֶר בְּעֳצְמָן לִהְיוֹת נִשְׁמָעִין "

"עדיף לחיות בחברה, אשר בה ההסכמה החברתית היא לא רק הבסיס לקיומה, אלא גם הבסיס להמשך קיומה ולפתרון בעיותיה. עדיף לחיות בחברה, שההסכמה בה מחליפה את האלימות (המילולית או הפיזית). עדיף לחיות בחברה, אשר תרבותה החברתית מבוססת על נכונות להבין את הצד האחר. עדיף לחיות בחברה שבה החברתיות גוברת על הלעומתיות".
השופט אהרן ברק

חובה עלינו לראות כל מוסד חינוכי כבית חינוך, כהכנה ובבואה לחברה דמוקרטית בה ילדים ומורים הם שווי זכויות והם חווי דמוקרטיה. שתי אוכלוסיות אלו זקוקות לכבוד הדדי עד שימומשו זכויותיהם הלגיטימיות כבני אדם בוגרים .

לפני כל תוכנית לימודית, לפני כל חדשנות,חייבות להתקיים הסכמות-בכל מוסד חינוכי, ביה"ס צריך לבטא את נוהגיו ביה"ס כחברה בזעיר אנפין: אחריות ליחסים בין אישיים של אכפתיות רגישה ואוהדת לזולת והתייחסות הוגנת לכל אחד ואחת , אחריות להיבטים בטיחותיים, אסתטיים, ואקולוגיים של המבנים, החדרים והמרחבים בבית הספר, רגישות לצרכים מיוחדים ולרווחה הרגשית של כל השותפים בקהילת המוסד החינוכי (תלמידים,הורים מורים/גננות כאחד), מאחר והוא מפגיש "שונים" בתחומי עניין משותפים, ומכבד את כל זכויותיהם של חברי קהילת המוסד החינוכי ללא אפליה .

המציאות המשתנה מחייבת אותנו להתאים את עצמנו למערכות רבות של כללים ונוהלים עלינו לחשוב ביחד ולהגדיר כללים כאלו מחדש במערכות היחסים שאנו יוצרים במוסדות החינוך, על כן יש לפתח נוהלים הוגנים ורציונלים המשותפים לכל מוסד חינוכי (הורים ,מורים/גננות , עובדים,תלמידים וכו'), להוביל לפתרון במצבים בהם שוררת אי הבנה ו/או קונפליקטים באמצעות כלים דיאלוגים דמוקרטיים. אחד הדוגמאות לתהליך המבוסס אמון ,הקשבה ונתינה הוא תהליך "בונים הסכמות" המהווה מנוף לקידום ההדברות, השיתוף וההסכמה.

התהליך מבוסס על מעורבות של נציגי הקבוצות והקהילות תוך פיתוח במות שיח המעודדות אמון,ביטוי והבנה של צרכים, אכפתיות אנושית ומוסרית לצורך יצירת הסכמות רחבות- לרווחתם של כל באי ביה"ס.

בונים הסכמות הוא תהליך של כניסה למערכות אנושיות שלא בהכרח רוצות לחוות ניסיונות חיים בצוותא , איסוף מידע תקף על החוויות של האנשים במערכת, מתן משוב למערכת אודות המידע שנאסף, על מנת להגביר את ההבנה של המערכת על ידי חבריה. מטרת התהליך הארגוני היא לקבוע, על סמך ההבנה המשותפת את המערכת הניהולית והתחשבות אמיתית לכל הפרטים בה ,לקבוצות, תוך בנייה בתהליך קודים ערכיים שיובילו ללמידה משמעותית, אמפתיה וכבוד ביניהם.

א. תרבות של זכויות

לכל הילדים יש את כל הזכויות , וקולם ראוי להישמע !

בקרב אנשי החינוך, קיימת הסכמה על חשיבותו הגדולה של החינוך ליצירת תרבות של זכויות-אדם. חינוך שיספק כלים הן להעלאת המודעות לזכויותינו ולזכויות של אחרים.

שינוי תרבות כל מוסד חינוכי היא תנאי הכרחי לחינוך בתרבות של זכויות, ועליו לעסוק בקביעות בנושאים ובמושגים הבאים: כבוד האדם, כיבוד כללי הצדק הטבעי, חופש הדעה, הביטוי והביקורת, פיתוח אוריינות רב תרבותית,קבלת החלטות בהליכים דמוקרטיים.

שינוי מעמדם של הילדים מ"אובייקט להגנה" ל "נושאי-זכויות",תוך השגת היעדים הקודמים - יצירת סביבה ותרבות של זכויות הרואה את ילדיה שותפים פעילים בחיי החברה כנושאי-זכויות ובעלי אחריות, העצמת מורים/גננות ע"י פתוח מנהיגות תוך העמדתם בראש תהליך השינוי, כסוכני-שינוי בקרב ההורים ובקהילה וכמגשרים בין הילדים לביניהם, מכאן מתחיל התהליך לבניית יחסי אמון בין מורים תלמידים והורים.

מורה המאמינה ביכולותיה למלא את השליחות תוכל לתת אמון בתלמידיה שאכן הם מסוגלים להצליח

בבחירה שלהם, תלמידים שמרגישים שניתן בהם אמון משדרים להוריהם ולסביבה על יכולותיהם,

ואלה יוצרים אמון בחינוך שלנו וברצון האמיתי להביא להצלחת כל ילד וילדה שלידינו.

מנהיגות חינוכית כזו מובילה יחסי אנוש מתוך רגישות ואכפתיות לצרכים השונים.

גישה זאת רואה באורח חיים כזה מגיל צעיר את החזון החינוכי המאחד את

החברה בישראל לגווניה ואת מערכת החינוך שלה.

ב. מטרות על :

1.יצירת ממשקים בין ארגון החינוכי להורים ותלמידים, בקבוצות מעורבות ע"מ ליצור מנהיגות בית ספרית / קהילתית, יצירת מעגלי השפעה חיוביים על התרבות הבית ספרית ועל חיי קהילת ביה"ס בכלל בתהליכי הידברות "בונים הסכמות".

פיתוח מיני-דגם של הסכמות משותפות- מנוף לקידום ההדברות , המעודד אמון,ביטוי והבנה של צרכים, לצורך יצירת הסכמות רחבות.

2.דאגה ליישום זכותם של כל באי ביה"ס לכבוד בחיי היום יום של בית הספר:

יישום זכותם של כל באי ביה"ס בנושאים כמו : קיום חירויות , הזכות לחופש הביטוי ,

הזכות להישמע , הזכות לדעת , זכויות הפרט , הזכות להגנה , הזכות לשיווין בין המינים

מניעת אפליה , זכות התלמידים להשתתפות אמיתית בהחלטות,

הזכות להיות נאהב ורצוי ומוערך הזכות לקבל יותר תמיכה (רגשית או קוגנטיבית) כדי להגיע

לשוויון ביחס לתלמידים אחרים במערכת , מניעת אלימות מילולית או פיזית הפוגעת בכבודם של באי ביה"ס ובשמם הטוב, וכו'.

ג.הטמעת כלים להידברות ארגונית שיטתית

לקיחת אחריות על עיצוב התנהגות ראויה במסגרת ביה"ס ומחוצה לו במעגלי החיים השונים . ( נתמך : מוסר,חוקי המדינה, חוזרי מנכ"ל וכו')
שיפור ופיתוח מיומנויות התקשורת של התלמידים בינם לבין עצמם ובינם לבין כל העוסקים בחינוכם.
פיתוח מנהיגות מקומית במיקוד על נתינה והשפעה
"בונים הסכמות" - דרכים להטמעת כלים להידברות ארגונית שיטתית בין מבוגרים לצעירים:

קידום זכויות תלמידים כחלק מתפיסת החינוך להעצמת תלמידים ומורים
הכרת מקורות התוקף הערכי והמשפטי של זכויות בכלל וזכויות תלמידים בפרט.
העלאת מודעות לזכויות, חובות אישיים,חברתיים,קהילתיים ואחריותיות
פיתוח כלים דיאלוגים להטמעת מערכת התנהגותית – עד אחרון המורים,

עד אחרון התלמידים

קביעת כללים וקודים התנהגותיים של השותפים לתהליך ומוסכמים עליהם,

תוך אפשרות להתפתחות ועיצוב מחדש של הכללים לעיצוב מסגרות הפעולה

להסכמות.

פיתוח מודעות והנחלת נקודת התייחסות שונה לתחום הקונפליקטים.
רכישת מיומנויות לניהול מו"מ אינטגרטיבי ולהתמודדות במצבי קונפליקט.
פיתוח אקלים בית ספרי סובלני ושיתופי – כתפיסת עולם וככלי מעשי.
הבחנה ואבחנה בין הוראה ללמידה
חיזוק מקומו של המורה- כמאפשר מתן זכות לאחרים: יחס של אכפתיות אנושית ,

פיתוח מערכת איזונים, כבוד הדדי ,אהדה,וסמכות שהיא תוצר של מקצועיות .

בניית אתיקה מוסכמת לכל אחת מהקבוצות בהלימה לפילוסופיה הערכית-חינוכית של ביה"ס
כלים מגוונים לפתרון מחלוקות- הוגנות מכוח הסכמה בין הצדדים

( "תרבות של זכויות " – rights culture בצד תהליכים מעצבי פתרונות

בהסכמות – consensual solutions )

פיתוח מבנים להליך הוגן ברמת שיתוף משתנה במוסד החינוכי
הרחבת הרפרטואר של המחנך בניהול ויישוב סכסוכים ובכלים של ניהול שיח.
יצירת תשתית להטמעת תהליך בניית הסכמות בביה"ס ובקהילה.
מקומם החברתי והמשפיע של נאמני זכויות: צעירים ומבוגרים ,כמועצה ציבורית שתעלה לסדר היום את הנושאים/דילמות החשובים בזמן אמת ותדון בהם בצורה מעמיקה והולמת, תוך מתן תשובות אלטרנטיביות ההולמות את האירוע.

יצירת סביבה לימודית שוויונית, שיש בה מקום לכל אחד ,ויש בה מסגרות מתאימות כדי להביע דעה, וכל אחד ראוי להישמע, כך תיווצר הרגשת שייכות.
העמקת מיומנויות של הגישה להקשבה ודיאלוג עם האחר בביה"ס ומחוצה לו.

פיתוח מיומנויות לראות את מה שחסר, לשמוע את מה שלא נאמר ולהרגיש מה שלא בוטא

מתן אפשרות להתאמת כלים יצירתיים לביטוי המצוקות האישיות והחברתיות של הילדים.
שימת דגש על רווחה הרגשית של כל השותפים בקהילת בית הספר (תלמידים ,מורים והורים כאחד), מאחר והמוסד החינוכי מפגיש "שונים" בתחומי עניין משותפים בהקשרים תרבותיים מגוונים, ומכבד את כל זכויותיהם של חברי קהילת המוסד .
שיפור ופיתוח מיומנויות התקשורת של התלמידים בינם לבין עצמם ובינם לבין המורים

וההורים.

היישום יתרחש מרמת בי"ס לרמה העירונית :

הקבוצה העירונית תהיה אחראית לבניית הסכמות ולבניית קוד אתי עירוני , להפצתו

וליישומו ייקבעו נהלי בירור,פניה,ייצוג ושימוע,ותהיה שותפה בקבלת החלטות ברמה

העירונית/מחוזית

תרבות ערכית- בונה שייכות,מעורבות ,זכויות ואחריות,:

אזרחים מגלים צורך לקחת אחריות על מעשיהם,להשתתף בתהליכים אזרחיים ולהשפיע על כך שקבלת החלטות תעשה כמענה על צרכי מגזרים רחבים ככל שאפשר. הם מבקשים להתנדב ולהיות שותפים לתהליכים חברתיים ,כדי שההחלטות שיתקבלו יביאו לאיכות חיים משתפת וטובה יותר .

מתוך דוח ועדת רוט לוי, -הדוח הכללי, עמוד: 292

תהליך "בונים הסכמות" הוא תנאי דמוקרטי לקיומו של כל הסדר, מושתת על מעגלי הידברות בין כל הקבוצות המכילות את המוסד החינוכי , כאשר אמון, אחריות הדדית ,נתינה וזכויות אדם הם הגורמים המאחדים אותם, כאשר שימת הדגש עלה רווחה הרגשית של כל השותפים בקהילת המוסד החינוכי (תלמידים, הורים, מורים,גננות,קהילה כאחד), מאחר והמוסד החינוכי מפגיש "שונים" בתחומי עניין משותפים, ומכבד את כל זכויותיהם של חברי קהילת המוסד החינוכי .

ריבוי נקודות המבט התרבותיות, האמונה והאידיאולוגיות שאנו מצווים כיום לכבד בנושא זכויות ,גוזר ריבוי של נקודות מבט מוסריות. הזכויות הם החומר והלבנים שמהם בנויים כל הדיונים הקורים במפגשי ההסכמות בכלל בחיי היום יום במוסדות החינוך.

אין כמעט מצבים של "שורה תחתונה" הרמטית ומוחלטת בהדברות על זכויות בין הצדדים השונים שצריכים להעניק אותן זה לזה. זהו מצב של בניית הסכמות יחסית.

עוצמתו תהליך זה הוא בבניית הסכמות המקשרות את התלמידים, המורים, ההורים,

המנהלים ,צוות הפיקוח ואחרים לעבודת ביה"ס ויעדיו.

כל מי שנעשים שותפים אמיתיים בבניית הסכמות נהנים מתחושה של שייכות ,חשיבות ומשמעות אישית. לעבודתם תתווסף חיוניות משמעותית ותודעת זהות מורחבת: זוהי הרגשה של השתייכות למשהו מיוחד. חיזוק תהליכים כאלה יוצרים את הערכים המשותפים בביה"ס, בכל בי"ס.

יש לפתח את ההבנה כיצד ההיררכיה הניהולית מתפקדת וכיצד היא מתייחסת למרוכבות של העבודה ואיך ניתן להשתמש בה להשיג את קידומם החברתי והלימודי של התלמידים.

המורים וההנהלה הם מי שנושאים באחריות להתפתחות ארגונית-חינוכית בכל תחומי החיים בבית הספר והם אלה הזקוקים לידע ולהבנה בתהליכים מערכתיים הבונים הסכמות בחינוך .

עליהם להיות מוכנים ליטול וליישם מנהיגות – מתוך הבנה אחראית למניעים, של עצמם ושל אחרים. כמו כן הם חייבים להתחשב בתהליכים שמתחת לפני השטח, הסמויים והגלויים, שהם חלק בלתי נפרד מחיי ביה"ס.. ידע כזה ירחיב מאד את הבנת התהליכים הללו וישפר את היכולת ליזום ולהוביל – באומץ, בחוכמה ובאחריות.

חוק עזר עירוני שהוסף בשנת 2000

חוק עזר עירוני שהוסף בשנת 2000 ( סעיף 149ז(א ) ) הסדיר את זכות השמיעה של ילדים, וכוחם ליטול חלק במערכות הנוגעות להם בעניינים מסוימים, שם נקבע כי "המועצה המקומית תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום מעמד הילד ובני הנוער, להגן עליהם ולהבטיח את זכויותיהם להשמיע את דעתם ולהשתתף בצורה נאותה בקבלת החלטות הנוגעות לילדים.

גוף מנהלי-קהילתי יתחייב לקבל הסכמות רחבות בהיותו מייצג קבוצות חברתיות ומקצועיות שונות, תוך פיתוח מעגלי שיח ,התייחסות סובייקטיבית לפרט , רצון לפתור עימותים בדרך של הבנה והסכמה, יתמוך בתהליכים חינוכיים שיביאו להפנמת ערכים העוסקים בכבוד ושוויון בין בני אדם, הכרה בשונה, מתן אמון,אחווה,אדיבות בתהליכי הידברות .

גוף זה ייתן סיוע והדרכה לילדים,לקהילה ,לארגונים,למוסדות חינוך, תוך התאמתו לצרכים של

הקהילה ,ימליץ על דפוסי עזרה ועבודה עם בני הנוער וקהילה , בדרך זו תתאפשר לאזרחים בקהילה לקבל עליהם אחריות אזרחית ,שייכות ומעורבות חברתית בנעשה .

ההכרה בחשיבות מימוש זכויות התלמידים החלה להיטמע במערכת החינוכית וכעת קיים צורך בהבניית כלים מהותיים שיסייעו בידי הצוותים החינוכיים ליצור תנאים שיבטיחו תרבות של הסכמות, תרבות אשר בה החיפוש אחר המשותף והמאחד מוביל את העשייה החינוכית.

מערכות היחסים בין מורים ,תלמידים והורים דורשים עדכון בכלים הממוקדים בהגשמת צרכים ואינטרסים של כל תלמיד ותלמידה. מארג היחסים זקוק להגדרה מחדש של נורמות התנהגותיות של תלמידים מורים ,הורים וקהילה.

הצורך כיום של כולם, להצליח בחיים מתוך שיתוף,אחדות בחברה רב תרבותית כשלנו, מעצים את הצורך בכלים המאפשרים בניית הסכמות.

תרבות ארגונית –התנהגותית : עד אחרון התלמידים,עד אחרון המורים :

בונים הסכמות היא תרבות המשמשת כמצפן המכוון את אנשיו לכיוון משותף, היא מעצבת מערכת של נורמות המגדירות מהם הדרכים הראויות להתנהגות בין אישית בכל מקום. תוך יכולת לאתר את הצרכים של הקהילה הרחבה, לצייד את הילדים , הגננות והמורים וכלל בני הקהילה בתחושת חשיבות ולחזות מראש את הבעיות שתעלינה ואת התגובות כלפיהן.

קביעת קודים התנהגותיים של השותפים לתהליך ומוסכמים עליהם היא הדרך בה

תתאפשר מתן זכויות לגיטימית לכל האנשים בסביבות ביה"ס.

ז. קביעת קודים אתיים - מהלך תרבותי –אזרחי

קביעת קוד אתי מגלמת בתוכה תפיסה לגבי ערכים,התנהגויות ואורחות חיים ראויים שיש לקדם, או להימנע מלפגוע בהם.

קוד אתי המוסכם על באי ביה"ס מחייב להתנהגות אתית כלפי כל השותפים בו, כאשר הכללים מחייבים את כל הדרגים.

בניית אתיקה מוסכמת לכל אחת מהקבוצות השותפות ע"י חברי הקבוצה תיצור הסכמות לגבי מסגרת השיתוף בחינוך. הקוד האתי יתבסס על הפילוסופיה הערכית-חינוכית של המוסד החינוכי.

זהו תהליך המונע התנהגות הפוגעת בזכויות תלמידים מחד, ומאידך מגדיל את המחויבות והאחריותיות של הצוות החינוכי בביה"ס. מהלך הממקד את התהליך הבית ספרי מהגנה למניעה בפגיעה בכבודו של כל אדם בביה"ס.

קוד התנהגותי ארגוני הוא כלי עזר להטמעתה של תרבות התנהגותית רצויה, כדי למנוע או לצמצם התנהגויות החורגות מסטנדרטים אתיים בביה"ס ובסביבתו, (דוגמא: זיהוי והכרה בפער בין סולם הערכים של המורה/המנהל לבין ההתנהגויות בפועל) על ידי עידוד התנהגות ההולמת את מטרות שבי"ס הציב לעצמו תוך שימת דגש על שמירת החוק, אכפתיות,מוסריות, פיתוח אמון וההגינות.

הצורך בקביעת קוד התנהגותי מוסכם בא מתוך התובנה שאוכלוסיית ביה"ס מורכבת מאנשים הבאים מרקע תרבותי והתנהגותי מסוים, קיימת סברה שהם יפעלו ע"פ התרבות המוכרת להם מסביבות חייהם, ולאו דווקא בהתחשבות בהשלכות האתיות של מעשיהם .

מכוון שאי אפשר לפקח על מה שעושה כל מורה,הורה או תלמיד בכל מקום ובכל זמן בביה"ס, חשוב שתיווצר בו תרבות המעודדת את השותפים הללו לחשוב בעצמם על ההשלכות האתיות

של מעשיהם לפני שהם עושים אותם, ויותר מזה,שייקחו אחריות על תוצאות מעשיהם.

כך כל באי ביה"ס ידברו באותה שפה - המחויבות למסמך העקרונות שייקבע בהסכמות, שפה שתקל עליהם את שיתוף הפעולה.

הקוד האתי מכיל דרכי פעולה וכללים המסבירים להנהלה ולמורים אלו מעשים ראוי שלא ייעשו (כמו שימוש בחומר העוסק: במידע פנימי, דוחות פסיכולוג,הערכות ,אבחונים,מידע אישי על הילד ומשפחתו, וכו') אם במסגרת עבודתם של המורה או המנהל הם מחויבים לשמור על פרטיות,לא להעליב תלמידים ,הורים או עמיתים,לכבד שונות, להבין קושי, לעודד עזרה,לכבד כל אדם המדבר אליהם ולהשיב באדיבות , לאפשר חופש ביטוי, לאסור על אפליה, לא רק שהם יהוו דוגמא אישית לתרבות חיים כזו אלא היא תיטמע גם בתחומי החיים האישיים שלהם אל המעגל האנושי הנרחב לדוגמא : קוד אתי של מורה יקבע כי שחובה עליו לשמור על סודיות בכל הקורה בחיי כל תלמיד ותלמידה אלא אם כן לא נשקפת סכנה לחייו, כחלק מזכותם של אלו לפרטיות. הביטוי האתי-המקצועי לפרטיות, כפי שהוא מופיע בקודים אתיים רבים הוא חיסיון(סעיף14 בחוק זכויות התלמיד). שמירת הפרטיות איננה רק זכות מוסרית וחוקתית, היא קוד מקצועי שיש לשומרו.

ומה נדרש מהם לעשות בתחומים מסוימים באירועים כמו:

פיתוח אמון בין השותפים לחינוך

דרכי שיח עם הורים,

דרכי שיח וניהול קונפליקטים

ידיעת חוקי חינוך, חוזרי מנכל ודרכים ליישומם במוסד החינוכי

בחירת דרכי עידוד להנעת תלמידים ללמידה, להנעת תלמידים למעורבות חברתית ,

בחירת דרכי עידוד להנעת הורים לשיתוף פעולה ברמה האישית וברמה החברתית בביה"ס ומחוצה לו,הכוונת תלמידים ,

גישור בין ההורים לילדים,

פנייה לרשויות,

היוועצות מוקדמת עם אנשי מקצוע,

דרכי הוראה והיבחנות מגוונים וכו '

דוגמאות למשמעות הקוד האתי שנבנה ומותאם לחיי ביה"ס כמו:

דוגמאות העוסקות במימוש זכויות הילדים:

דוגמאות למעבר מענישה לחיזוק התנהגות חיובית, וכו'.

מהי הגדרת ענישה מעצבת בביה"ס ובבית , מי שותף?...

התנהגות ראויה מורים ו/או הורים ו/או תלמידים בבחירת דרכי הידברות בעת קונפליקט,

מהן התלונות השכיחות של תלמידים? מהם דפוסי היחסים בין תלמידים למורים ומנהלים הנשקפים מפניות התלמידים? באיזו מידה הן נובעות מתוך היחסים בבית הספר? באיזו מידה מצויים הצדדים מעברי מתרסים? כיצד נוכל לגרום לשיתוף בין המבוגרים והילדים בביה"ס/בגן? מהו הבסיס להדברות במטרה לחולל שינוי? מהם התחומים בהם במיוחד מופרות זכויות התלמידים? כיצד משתלבת ההגנה על זכויות התלמידים במערכת החינוך, ברצף ההגנה על הילד ביחסיו מול משפחתו ומול המדינה? מהן זכויות התלמידים העוברים אבחון והשמה לחינוך

מיוחד, ובאיזו מידה הן נשמרות וכו'. יישום הזכות לפרטיות, להשתתפות בכיתה ובחדרי המורים, משמעותה של עזרה הדדית בכיתה ובביה"ס,השפעתה של האדיבות בחיינו וכו'.

חשוב לזכור שבבניית קוד אתי מוסכם יש לתת מענה לצרכים ולבעיות העולות מכל השותפים: התלמידים, המורים, ההורים, ההנהלה,הפקוח וכו'. ההסכמה ליישומו תחייב את כל הדרגים בביה"ס ובסביבות חייו.

ו. תמצית הצעות ליישום:

בניית קבוצות שיח נפרדות בכל בית ספר , בו יאותרו הערכים ,הצרכים והקשיים של כל קבוצה, (בשלב ב' שיח דומה במעגלי שיח מעורבים) תוך שיח גלוי ומאמין.

ממצב מצוי לגבי כל אחת מהקבוצות, זיהוי היחסים בין הקבוצות, זיהוי הציפיות של כל אחת מהקבוצות אל קבוצה אחרת, למצב רצוי תוך הכוונה, זיהוי והכרה בציפיות ,הכרות עם גישות לניתוח תהליכים,

זיהוי שלבים בתהליך בהם לא קיימת אחריות ברורה ,ניסיון להגדרת התנהגויות רצויות, , מתן במה משותפת לביטוי הערכים,התפיסות והצרכים השונים, זיהוי תהליכים חסרים במבנה הקיים, זיהוי צרכים יישומיים כמו צרכים ברמת הפרט והקבוצה,הצרכים הייחודיים לכל קבוצה, הצרכים הייחודיים לתלמידים שונים על רצף הגילים וכו', תוך התאמת התהליך

(Process qualification )לאוכלוסיית היעד.

בניית צוותים בית ספרים בו שותפים כל נציגי ביה"ס (הקבוצות הנ"ל) אשר יקבע את התנאים הראויים לבניית הסכמות רחבות בחינוך . מתן במה משותפת לביטוי התפיסות,הציפיות והצרכים השונים. קביעת הממשקים בין הקבוצות לקיום תהליך של קביעת ערכים משותפים. בסופו של שלב זה ייבחנו רק התהליכים אשר עומדים בצמתי הממשקים בין הקבוצות.

מתוך הערכים יגזרו ההתנהגויות הראויות בביה"ס לכל קבוצה : מורים,הורים,תלמידים,סגל הדרכה וכו'. בדרך זו של הידברות ייקבעו הכלים להתמודדות עם הדילמות האתיות שיועלו במעגלי השיח במוסד החינוכי.

כך ניתן יהיה לקבל מידע ולגזור החלטות לגבי דרכי הניהול ,דרכי למידה-הוראה הראויים ,פיתוח יחסי אנוש בין כל באי ביה"ס ,ייעול יחסי העבודה ,גמישות ויחסי אכפתיות המתבקשים במעגלים שונים בביה"ס.

דוגמאות לנושאים לדיון:

קידום זכויות תלמידים כחלק מתפיסת החינוך להעצמת תלמידים ומורים ,
למידה בצוותא של סוגיות הדנות על זכויות אדם בכלל וזכויות ילדים במוסדות חינוך בפרט.
דרכי שיתוף של הורים וקהילה בתהליכי חינוך בביה"ס/בגן ,
דרכים להצגת התכנית והתכנים, יעדים, תפיסת העולם החינוכית, תפיסת הפדגוגיה, קהל היעד, שיטות הוראה, עבודה יחד עם ההורים,
בניית תהליכי שיתוף, התייחסות לממד החברתי של הילד, העצמה (empowerment) ככלי למודעות לזכויות ולקידום זכויות.
השינוי שמחוללת התכנית בבתי הספר שבהם (או מולם) היא עובדת מבחינת יחסי מורים ותלמידים, השינוי בדפוסי ההוראה –למידה של המורים, השינוי במצב זכויות אדם בביה"ס.

שאלות לדיון - המוסד חינוכי מנקודת מבטו של הילד :

מהם המיומנויות לראות את מה שחסר, לשמוע את מה שלא נאמר ולהרגיש מה שלא בוטא?

על זכויות התלמידים במערכת החינוך, ברצף ההגנה על הילד ביחסיו מול משפחתו ומול המדינה? מהן זכויות התלמידים העוברים אבחון והשמה לחינוך מיוחד, ובאיזו מידה הן נשמרות וכו'

בניית כלים סטנדרטיים לנושאים בתפקידי הניהול וההנהגה בבתיה"ס ובגנים.

בניית כלים סטנדרטיים לטיפול בתלונות תלמידים והורים, ודיווח שקוף אודות

הבירור,הטיפול ותוצאותיו.

בניית צוות המרכז את ההחלטות שהתקבלו בצוותים ומייעץ על דרכים ליישומם.

השאיפה להגיע למימוש חזון למצב הראוי שיתקיים בכל מוסד חינוכי שבאמצעותו יונהגו תהליכים אנושיים,מוסריים ואידיאולוגיים אשר יגרמו לאחווה בין כל השותפים בתהליכים החינוכיים.

ז. דוגמאות לתוצרים מצופים

מנקודת מבטם של תלמידים

1.במוסד החינוכי

התלמידים ירגישו רצויים,אהובים, מוגנים ומוערכים ע"י המורים,ההורים,חברים והקהילה .

התלמידים יגיעו לביה"ס/לגן מתוך בחירה .

התלמידים יחושו שייכים לביה"ס/לגן

התלמידים ידעו מה הם זכויותיהם וכיצד לממש אותם

התלמידים ירכשו אמון למורים ויוכלו לפנות אליהם בכל מצוקה

התלמידים יתפסו את המורים כדמות הוגנת.

התלמידים ידעו שיש להם את הזכות להישמע, להליך הוגן,לפרטיות,להשתתפות וכו',

התלמידים יחושו שמתחשבים בביה"ס בקשיים שלהם ומנסים לעזור להם להתגבר על הקשיים

התלמידים יאמינו שמוריהם מייחסים להם תכונות ומעריכים אותם.

התלמידים ירגישו כי דעתם נחשבת בעיני המורים וההנהלה.

לתלמידים תהיה אפשרות לבטא את כישוריהם

התלמידים ילמדו בדרכים מגוונות ותהיה להם הנעה ללמידה ולהצלחה

התלמידים לא יחששו להתלונן על עוולה שחוו.

התלמידים יפנו בנימוס למורים,להורים וחבריהם

התלמידים יפנו בדרך מכבדת ללא שימוש בביטויים אלימים

2.בינינו לבין עצמינו

תלמידים הלומדים על הזכויות שלהם, הם מבינים את אחריותם לכבד את הזכויות של אחרים.

התלמידים יתחנכו להיות אזרחים טובים ,שומרי חוק ומשפיעים בחברה הסובבת אותם

התלמידים והתלמידות ידעו שיש להם זכויות שוות בכל גיל , בכל מקום

התלמידים ישתתפו בקביעת ההסכמות בביה"ס/ בגן

התלמידים ידעו מה הם תחומי האחריות שלהם ברמה האישית וברמה החברתית

התלמידים ייקחו אחריות לממש את זכויות של אנשים אחרים: צעירים או מבוגרים

התלמידים יכירו את התרבויות של חבריהם בכיתה ,יכבדו את המנהגים השונים.

התלמידים ידעו לפתור קונפליקטים בדרכי שיח שונים המותאמים לאירוע