החוק הישראלי קובע כי יש לדווח לרשויות על כל חשד או מידע על קטין או קטינה שעברו או נמצאים בסיכון להתעללות מינית בידי הורה, בן משפחה קטין או אחראי אחר. החובה הזאת, המכונה "חוק חובת דיווח", מעוגנת בסעיף 368ד לחוק העונשין (1989). סעיף זה הוא חלק מתיקון 26 לחוק העונשין, המוכר גם כ"חוק ההגנה על קטינים וחסרי ישע" (1989).

טובה בן ארי

מהי חובת דיווח?

חובת הדיווח היא חובה חוקית שנועדה לאפשר לגורמים המוסמכים לדעת על חשד לפגיעה ולפעול להגנת הקטין או חסר הישע. החוק מבחין בין החובה החלה על כל אדם לבין חובות מוגברות החלות במצבים מסוימים על אחראים לקטין ועל בעלי מקצוע.

על מי חלה החובה?

בנסיבות הקבועות בחוק חובת דיווח יכולה לחול על כל אדם. החוק קובע גם חובות מוגברות לבעלי מקצוע ולאחראים לקטין. בין בעלי המקצוע המנויים בהקשר זה נמצאים, בין היתר, עובדי חינוך, עובדים סוציאליים, אנשי רפואה, פסיכולוגים ושוטרים, וכן מנהלים ואנשי צוות במסגרות שבהן נמצאים קטינים או חסרי ישע.

למי מדווחים?

הדיווח על פי החוק נמסר לעובד/ת סוציאלי/ת שמונה לפי חוק או למשטרת ישראל. במצב חירום שבו קיימת סכנה מיידית יש לפנות ללא דיחוי לגורמי החירום המתאימים.

חובת דיווח במערכת החינוך

לאנשי חינוך יש תפקיד חשוב בזיהוי מצבים המעוררים חשש לשלומו של תלמיד ובהעברת המידע בהתאם לחוק ולהנחיות המקצועיות. משרד החינוך מפרסם נהלים וחוזרי מנכ״ל העוסקים בחובת דיווח על עבירה בקטין ובטיפול בתלמידים המעורבים בהליכי חקירה.

המידע בעמוד הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי או להנחיות גורמי המקצוע במקרה מסוים.